מזון בקנדה

אין תפריט קנדי יחיד. הארוחות והמרכיבים משתנים לפי האזור, התרבות, הדת, משק הבית, העונה, ההכנסה והגישה למזון מקומי. הידע הקולינרי של האומות הראשונות (First Nations), האינואיטים (Inuit) והמטיסים (Métis) הוא יסוד מרכזי בקנדה ומשתנה בין הקבוצות. מסורות אלה הן תרבויות חיות, ולא מטבח אחיד או מוצג היסטורי. מאכלים אזוריים יכולים לשקף דיג, חקלאות, יערות, מסורות ציד ואקלים מקומי. בערים גדולות יש בדרך כלל מגוון רחב של מטבחים בינלאומיים, ואילו בקהילות קטנות או מרוחקות עשויות להיות פחות אפשרויות קמעונאיות. רוב משקי הבית משיגים מזון באמצעות סופרמרקטים, חנויות מקומיות, שווקים, יצרנים ישירים או שירותי משלוחים. תוויות מסייעות לזהות מרכיבים, אלרגנים, הוראות אחסון ומידע על הכנה. טיפול בטוח במזון כולל ידיים ומשטחים נקיים, אחסון מתאים, הכנה יסודית כאשר הדבר נדרש ותשומת לב לקלקול. אנשים הסובלים מאלרגיות או בעלי צרכים תזונתיים רפואיים צריכים לשאול שאלות ברורות במקום להסתמך על המראה. בתפריטי מסעדות עשוי להיות מחיר הארוחה המוצג בנפרד ממס ומטיפ מקובל. אוכל לקחת ומשלוחים עשויים לכלול גם עלויות אריזה, שירות או משלוח. בנקים של מזון, מטבחים קהילתיים, יוזמות מזון בבתי ספר ותוכניות עזרה הדדית מסייעים לאנשים בחלק מהקהילות. הזמינות ותנאי הגישה משתנים ממקום למקום. בקנדה יש מגוון רחב של מזון, אך מרחק, עונה ועלויות משק הבית עלולים להגביל את הגישה אליו. תכנון ארוחות גמיש המבוסס על מצרכים זמינים יכול להפחית הוצאות ובזבוז.