מערכת בתי הספר בקנדה

החינוך בבתי הספר בקנדה נמצא בעיקר באחריות הפרובינציות והטריטוריות. כל תחום שיפוט קובע את תוכנית הלימודים, את מבנה הכיתות, את כללי סיום הלימודים ואת מדיניות בתי הספר הכללית שלו. בתי ספר ציבוריים מנוהלים בדרך כלל באופן מקומי בידי גופים המכונים מועצות בתי ספר (school boards), מחוזות בתי ספר, חטיבות בתי ספר או מרכזי שירות. השם והאחריות משתנים לפי הפרובינציה או הטריטוריה. ילדים מתחילים בדרך כלל בגן או בשלב יסודי מוקדם וממשיכים לחינוך יסודי ועל־יסודי. בקהילות מסוימות משתמשים גם במונחים כגון חטיבת ביניים, חטיבת ביניים לנוער, תיכון או בית ספר משולב. הלימודים הציבוריים ממומנים עבור תושבים הזכאים לכך, ואילו בתי ספר פרטיים או עצמאיים פועלים לפי הסדרים אחרים. חינוך ביתי אפשרי גם הוא בהתאם לכללים שקובע תחום השיפוט הרלוונטי. החינוך הציבורי באנגלית ובצרפתית הוא חלק חשוב ממערכת החינוך הקנדית. בהתאם למקום המגורים ולזכאות, משפחות עשויות למצוא גם הוראה משולבת בצרפתית (French immersion), לימוד בשפות ילידיות, תמיכה בחדשים או תוכניות שפה אחרות. שנת הלימודים מחולקת לתקופות דיווח או לסמסטרים. התלמידים לומדים מקצועות חובה, מבצעים עבודה בכיתה ובעבודה מעשית, מקבלים משוב ומתקדמים לקראת תעודת סיום בית ספר על־יסודי בהתאם לכללים המקומיים. בתי הספר עשויים לספק תמיכה במוגבלויות, בצורכי למידה, בפיתוח שפה, בייעוץ, בהסעות, בארוחות ובהשתתפות בחיי בית הספר. השירותים הזמינים והתהליך לקבלתם משתנים בין הקהילות. אזורי הרישום משייכים לעיתים קרובות כתובת מגורים לבית ספר ציבורי מסוים. תוכניות מיוחדות, מערכות בתי ספר נפרדות או בתי ספר שמחוץ לאזור המקומי עשויים לפעול לפי כללי רישום או זכאות נוספים. על משפחות לפנות לרשות בתי הספר המקומית בעת רישום ילד. מידע שנדרש בדרך כלל כולל פרטי זיהוי, כתובת, רשומות מבית הספר הקודם, רקע שפתי, מידע רפואי ופרטים הדרושים לארגון תמיכה.