פשיעה אינה התנהגות יחידה אלא מונח כולל לעבירות פליליות. בגרמניה, השאלה אם מעשה הוא עבירה ומה עשויות להיות השלכותיו נקבעת לפי חוקי העונשין החלים. צורות נפוצות כוללות גניבה, הונאה, פגיעה גופנית, גרימת נזק לרכוש, איומים ועבירות באינטרנט. עבירות מסוימות מופנות נגד אנשים יחידים, ואחרות נגד חברות, המדינה או הציבור כולו. המשטרה מסכלת סכנות מיידיות, מקבלת תלונות וחוקרת. התביעה הכללית (Staatsanwaltschaft) מנהלת את החקירה הפלילית ומחליטה לאחר הבדיקה כיצד להמשיך בהליך. בתי המשפט בוחנים את האישומים באופן עצמאי ומכריעים בשאלת האשמה ובהשלכות המשפטיות האפשריות. עד להרשעה חלוטה, אדם החשוד בעבירה נחשב חף מפשע. הליך פלילי מתחיל לעיתים קרובות בעקבות הגשת תלונה פלילית או בעקבות מידע שאספו הרשויות בעצמן. לאחר מכן אוספים ממצאים, חוקרים אנשים המעורבים בעניין ואוספים ראיות נוספות. תלונה פלילית מוסרת לרשויות מידע על חשד לעבירה. בעבירות מסוימות עשויה להידרש בנוסף בקשה להעמדה לדין מטעם הנפגע, כדי שאפשר יהיה לטפל בעבירה. נפגעים יכולים לעבור בדיקה רפואית לפציעות, לשמור ראיות ולבקש ייעוץ. בהתאם למצב אפשר לשקול אמצעי הגנה, תמיכה פסיכו־סוציאלית או סיוע משפטי. עדים ועֵדות יכולים לסייע באמצעות תיאור מדויק של מה שראו, אך עליהם להימנע מסיכון עצמי. כדאי לרשום את הזיכרונות מוקדם ככל האפשר ולהפרידם מהשערות. מניעה עשויה להפחית סיכונים, אך אינה יכולה למנוע כל עבירה. תאורה טובה, כניסות מאובטחות, זהירות בטיפול בנתונים וסביבה ערנית הם אמצעי הגנה מעשיים. לפשיעה עשויות להיות השלכות כלכליות, גופניות ונפשיות. נפגעים אינם אשמים רק משום שאמצעי הגנה מסוים לא היה קיים או משום שההטעיה הייתה מתוחכמת במיוחד.
פשיעה בגרמניה
פשיעה כוללת בגרמניה מעשים האסורים לפי הדין הפלילי. היא כוללת, בין היתר, גניבה, הונאה, אלימות, גרימת נזק לרכוש ועבירות דיגיטליות. המשטרה, התביעה הכללית ובתי המשפט מטפלים בעבירות מסוג זה, ומרכזי ייעוץ יכולים לתמוך בנפגעים.
VivAVia can make mistakes. Check important information.