שפות בגרמניה

גרמנית היא השפה המשותפת ברוב התחומים הציבוריים בגרמניה. בדרך כלל משתמשים בה בבתי ספר, ברשויות, בחוזים ובמקום העבודה. לכן, ידיעת גרמנית טובה מקלה על משימות יום־יומיות רבות. הגרמנית המדוברת עשויה להישמע שונה מאזור לאזור. ניבים וביטויים אזוריים הם חלק מחיי היום־יום, ואילו במסמכים כתובים משתמשים בדרך כלל בגרמנית תקנית. לומדי השפה אינם חייבים לשלוט בניב כדי להביע את עצמם באופן מובן. גרמניה היא מדינה רב־לשונית. אנשים רבים מדברים בבית גם שפות נוספות לצד גרמנית, ולחלק מהשפות האזוריות ושפות המיעוט המוכרות יש חשיבות מקומית מיוחדת. ריבוי שפות עשוי להעשיר קשרים, למידה והזדמנויות מקצועיות. ילדים לומדים גרמנית במעון ובבית הספר וכן במגע עם אנשים אחרים. מי שזקוק לעזרה נוספת יכול לקבל תמיכה לשונית או לימודי גרמנית כשפה שנייה. סוג התמיכה תלוי בבית הספר, במדינה הפדרלית ובהיצע המקומי. מבוגרים יכולים להשתתף בקורסי גרמנית כלליים, בקורסים הקשורים למקצוע או בקורסי השתלבות. חלק מהקורסים מכינים באופן ממוקד לבחינות שפה מוכרות. לפני ההרשמה כדאי לברר איזו מטרת לימוד ואיזו רמה מתאימות. בבתי ספר רבים מלמדים שפות זרות כגון אנגלית, צרפתית, ספרדית או לטינית. ההיצע אינו זהה בכל מקום. שפות זרות עשויות להיות חשובות לקבלת תעודות, ללימודים באקדמיה, לנסיעות ולעבודה בתחומים בינלאומיים. שפת הסימנים הגרמנית היא שפה עצמאית. אנשים חירשים וכבדי שמיעה משתמשים, בהתאם למצב, גם בעזרים טכנולוגיים, בתקשורת בכתב או בצורות המלוות את הדיבור בשפת הסימנים. יש לארגן תקשורת נגישה בהתאמה לאדם הנוגע בדבר. לימוד שפה דורש זמן, תרגול ואפשרויות לדבר. קורסים מקנים מסגרת, אך אינם מחליפים שימוש קבוע בשפה בחיי היום־יום. חשש מטעויות עלול לעכב, ואילו משוב ידידותי ויעדי ביניים שאפשר להשיג תומכים בלמידה.