מעסיקים בישראל

המילה העברית מעסיק פירושה מעסיק. מעסיק שוכר עובדים, מנהל את עבודתם ומשלם להם. המעסיק יכול לפעול באמצעות בעלים, מנהלים, אנשי משאבי אנוש או אנשי מקצוע בתחום השכר. לפני גיוס עובדים, על המעסיק להגדיר את התפקיד האמיתי ולהחליט אם מדובר בהעסקה או בשירות עצמאי אמיתי. הבחירה צריכה להתאים לאופן שבו העבודה תתבצע בפועל. סיווג שגוי עלול ליצור בעיות לשני הצדדים. הגיוס צריך להתמקד בכישורים רלוונטיים ובדרישות חוקיות לתפקיד. על מעסיקים להימנע מאפליה ולטפל בזהירות במידע אישי של מועמדים. העסקת עובדים זרים או תושבים חדשים עשויה לדרוש בדיקות נוספות הקשורות לזכאות חוקית לעבודה. בתחילת ההעסקה העובדים צריכים לקבל מידע ברור על המעסיק, התפקידים, השכר, השעות, מקום העבודה וההטבות. בהדרכה הראשונית יש להסביר למי מדווחים, כיצד מדווחים נוכחות, כללי בטיחות, פרטיות והתנהלות במקום העבודה. הכללים החשובים צריכים להיות נגישים לעובד. ניהול שכר כולל חישוב שכר, הפקת תלושי שכר, ניכויים והפרשות תקינים ותשלום במחזור המוסכם. מעסיקים צריכים לנהל גם רישומי נוכחות וחופשות אמינים. העברת הטיפול בשכר לגורם חיצוני אינה מסירה מהמעסיק את האחריות הבסיסית למסירת מידע נכון. מקום עבודה בטוח דורש הנחיות, ציוד וניהול סיכונים מתאימים, וכן דרך לדווח על מפגעים. האמצעים הנדרשים משתנים בין משרד, אתר בנייה, מפעל, כלי רכב, מטבח ובית. מנהלים צריכים להגיב לסימני אזהרה ולא להמתין לתאונה. מעסיקים מנהלים היעדרויות, חופשות, מצבים הקשורים להורות, צרכים להתאמות, תלונות ובעיות ביצועים. נהלים עקביים מפחיתים יחס לא הוגן. יש לשתף מידע רגיש רק עם מי שזקוקים לו. עם סיום ההעסקה על המעסיק לקיים הליך מסודר, לחשב את השכר הסופי, למסור את המסמכים הנדרשים ולנהל את הגישה למערכות ואת החזרת הרכוש. תקשורת מכבדת חשובה גם בזמן חילוקי דעות. רישומים מלאים מסייעים להסביר מה קרה.