מקצועות בישראל

מקצוע הוא סוג מוכר של עבודה מיומנת, ואילו עיסוק הוא העבודה שאדם מבצע בפועל. אותה הכשרה עשויה להוביל לכמה עיסוקים. שמות תפקידים עשויים גם להשתנות בין עברית, ערבית, אנגלית ושפות של מדינות אחרות. במקצועות מוסדרים נדרשים היתר רשמי, רישום, הכרה או רישוי לפני שאדם רשאי לבצע עבודה מוגנת. מקצועות הבריאות, המשפט ועוד כמה תחומים כפופים בדרך כלל להסדרה. הרשות האחראית וההליך תלויים במקצוע. עיסוקים שאינם מוסדרים בדרך כלל אינם מחייבים רישיון ממשלתי רק כדי להיכנס לתחום. עם זאת, מעסיקים עדיין יכולים לדרוש השכלה, ניסיון, הכשרת בטיחות, תיק עבודות או הערכה משלהם. הציפיות בשוק עשויות להיות תובעניות גם ללא הסדרה משפטית. ייתכן שיהיה צורך לתרגם, לאמת או להשוות הכשרות מחו״ל, ללמוד לימודים נוספים, להיבחן, לעבוד בפיקוח או להשלים שלב הכרה אחר. הכרה לצורכי תעסוקה אינה תמיד זהה להכרה אקדמית. לפני תחילת הליך, יש לזהות את מטרתו המדויקת. אפשר ללמוד מקצועות מלאכה וטכנולוגיה דרך לימודי הכשרה מקצועית, הכשרה במקום העבודה, התלמדות, ניסיון צבאי או ניסיון מעשי. חלק מהפעילויות מחייבות הסמכה מסוימת, משום שטעויות עלולות לסכן אנשים או רכוש. יכולת מקצועית כוללת גם שליטה בבטיחות. מקצועות בישראל מתקיימים בחברות פרטיות, במוסדות ציבור, בארגונים ללא מטרות רווח ובעבודה עצמאית. אחות, מהנדס, מורה, מעצב, מכונאי או רואה חשבון עשויים לעבוד בסביבות שונות מאוד. תנאי ההעסקה תלויים הן במקצוע והן בענף. השפה היא חלק מהעבודה המקצועית כאשר היא כוללת קשר עם לקוחות, תיעוד, עבודת צוות, הוראות או בטיחות. ייתכן שיהיה צורך במונחים מקצועיים בעברית גם אם העברית הכללית עדיין מתפתחת. ערבית, אנגלית או שפות אחרות עשויות להקנות יתרון משמעותי בתפקידים מתאימים. מסלולי קריירה כמעט אף פעם אינם מתנהלים רק בקו ישר. אפשר להתמחות, לעבור לניהול, לרכוש הכשרה מחדש, ללמד, לייעץ או לשלב כישורים מכמה תחומים. תוכנית טובה מזהה גם את מסלול הכניסה הקצר ביותר שעומד בדרישות הבטיחות וגם מסלול התפתחות ארוך טווח.