מכרים בקנדה

מכר הוא אדם שמוכר יותר מאדם זר, אך בדרך כלל פחות קרוב מחבר. הקשר עשוי להיווצר מכך שרואים אדם שוב ושוב בעבודה, בלימודים, בחנות, במרכז קהילתי, במקום פולחן או בפעילות משותפת. בקנדה, ברכות קצרות ושיחה קלילה עוזרות לעיתים קרובות לשמור על קשרים מזדמנים. נושאים נפוצים כוללים את המקום המשותף, תחביבים, נסיעות, אירועים מקומיים או מזג האוויר, בעוד ששאלות אישיות מאוד עשויות להרגיש מוקדמות מדי. התנהגות מנומסת או עליזה אינה מעידה בהכרח על רצון בחברות קרובה. מכר עשוי ליהנות משיחה קצרה ובו בזמן להעדיף להפריד בין המידע האישי שלו לבין הזמן הפרטי שלו. שמות ותפקידים הם עוגנים שימושיים לזכירת אנשים. שימוש בשם שהאדם מציג, הגייה זהירה שלו ושאלה מנומסת במקרה של אי־ודאות יכולים להקל על קשר מאוחר יותר. מכרים מספקים לעיתים קרובות ערך חברתי מעשי. הם עשויים לחלוק ידע מקומי, להסביר שגרה לא מוכרת, להכיר אדם אחר, להזכיר הזדמנות או ליצור תחושת שייכות באמצעות הכרה הדדית קבועה. הקשר בדרך כלל מתפתח באמצעות מגע חוזר וללא לחץ. הזמנה ספציפית לקפה, לארוחת צהריים, להליכה או לפעילות קבוצתית יכולה לבדוק אם שני האנשים מעוניינים בקשר נוסף. נטוורקינג במקום העבודה הוא צורה אחת של יצירת קשרים עם מכרים, אך אין להתייחס לאנשים רק ככלים. קשר מקצועי מועיל כולל שיחה מכבדת, עניין כן ומעקב מתאים. פרטיות וגבולות נותרים חשובים. אין להשתמש באופן אוטומטי בפרטי קשר שנמסרו לצורכי עבודה, לימודים או מטרה קבוצתית לצורך הודעות אישיות תכופות. מכרים רבים לעולם אינם הופכים לחברים, וזה דבר רגיל. מעגל רחב של קשרים מזדמנים ומכבדים עדיין יכול לספק מידע, היכרות ודרכים להשתלב בחיי הקהילה.