חברות בקנדה

חברות נבחרת ולא נכפית באמצעות כלל רשמי. בקנדה עשויים להיות לאדם חברים מזדמנים, חברים המבוססים על פעילות משותפת, חברים החיים רחוק, ומספר קטן יותר של חברים קרובים שאיתם הוא משתף עניינים אישיים או מקבל תמיכה משמעותית. חברויות מתחילות לעיתים קרובות ממפגשים חוזרים במסגרת משותפת. הן בדרך כלל מעמיקות כאשר שני האנשים יוזמים שיחה, מפנים זמן זה לזה ומשתפים בהדרגה חוויות או מחשבות פרטיות. דפוסי החברות בקנדה מגוונים. יש אנשים שמתקשרים בתדירות גבוהה ובפתיחות, בעוד אחרים מביעים אכפתיות באמצעות עזרה מעשית, מפגשים מזדמנים, הומור, אוכל או השתתפות במסורות תרבותיות וקהילתיות. תכנון מפגש דורש לעיתים קרובות הזמנה ישירה. ציון הפעילות, המקום והשעה מקל על האדם האחר להסכים, לסרב או להציע חלופה. אמון גדל כאשר חברים אמינים ומתייחסים בזהירות למידע אישי. שמירה על סודיות חשובה, אף שלעיתים יש לשתף מידע עם גורם מתאים כאשר אדם עומד בפני סכנה חמורה. חברות בריאה מאפשרת גם קרבה וגם עצמאות. חבר יכול שיהיו לו חברים אחרים, להזדקק לזמן לבד, לסרב להזמנה או להחזיק בדעה שונה, בלי לבגוד בקשר. התמיכה צריכה להיות הדדית לאורך זמן, אף שהיא לא תהיה שווה בכל רגע. חבר אחד עשוי להזדקק ליותר טיפול בזמן מחלה או משבר, אך דפוס מתמשך של ניצול עלול לפגוע בקשר. חברויות משתנות לעיתים משום שאנשים עוברים דירה, מחליפים מסגרת לימודים או עבודה, נכנסים לשלבי חיים חדשים או מפתחים סדרי עדיפויות שונים. חברות יכולה להפוך לפחות פעילה בלי שאחד הצדדים יהיה אדם רע או אשם. בדידות יכולה להופיע גם בסביבה ידידותית. פעילויות קבוצתיות קבועות, התנדבות, פנאי, ארגוני תרבות ומרחבים קהילתיים יכולים ליצור מפגשים חוזרים שמהם עשויה להתפתח חברות.