חיות מחמד בקנדה

כלבים וחתולים הם חיות מחמד נפוצות בקנדה, לצד ציפורים, דגים, יונקים קטנים, זוחלים ובעלי חיים אחרים. לא כל מין מותר בכל מקום, וההתאמה תלויה בדיור, באקלים, בצורכי הטיפול ובכללים המקומיים. רשויות מקומיות מסדירות לעיתים קרובות נושאים כמו רישוי, זיהוי, רצועות, פינוי פסולת, רעש ומספר או סוג בעלי החיים. תנאי בניינים, בתים משותפים וחוזי שכירות עשויים להוסיף דרישות נפרדות. טיפול אחראי כולל מזון מתאים, מים נקיים, מחסה, פעילות גופנית, העשרה, היגיינה וטיפול אנושי. צורכי בעל החיים נמשכים גם בזמן עבודה, מחלה, נסיעות ומזג אוויר קיצוני. טיפול וטרינרי משולם בדרך כלל על ידי הבעלים. טיפול שגרתי, מקרי חירום, תרופות והליכים רפואיים עלולים להיות יקרים, ולכן חיסכון או ביטוח מתאים עשויים להיות חלק מתוכנית הטיפול. זיהוי מסייע להחזיר בעלי חיים שאבדו לביתם. תג על הקולר, רישיון במקומות שבהם הוא נדרש ושבב אלקטרוני רשום יכולים לפעול יחד, אך יש לעדכן את פרטי הקשר. מזג האוויר הקנדי עלול לחשוף חיות מחמד לקור קיצוני, חום, עשן, מלח דרכים, קרח ומשטחים חמים. פעילות גופנית בטוחה תלויה בבעל החיים, בתנאים המקומיים ובהנחיות מקצועיות. אין להתקרב לחיות בר או להאכילן. חיות מחמד עלולות להפריע לחיות הבר או להיפגע מהן, ולכן רצועות, מכלאות מאובטחות, אתרי מחנאות נקיים והנחיות בטיחות מקומיות חשובים. מקלטים וארגוני הצלה עשויים להציע אימוץ ותמיכה, אך השירותים שלהם שונים זה מזה. החזקת חיית מחמד היא אחריות ארוכת טווח, ולא מקור בידור לטווח קצר.