משפט בצרפת

צרפת פועלת בשיטת משפט אזרחית הנקראת השיטה האזרחית הצרפתית (droit français). כלליה מצויים בעיקר בחוקה, בחקיקה, בתקנות ובקודים משפטיים מאורגנים. גם דין האיחוד האירופי והתחייבויות בין־לאומיות עשויים להשפיע על המשפט הצרפתי. החוקה מספקת את המסגרת הבסיסית למוסדות הציבור ומגינה על עקרונות יסוד. הפרלמנט מחוקק חוקים, ואילו הממשלה וגופים ציבוריים אחרים מוציאים כללים במסגרת סמכויותיהם. רשויות מקומיות רשאיות לקבל החלטות בעניינים הנמצאים באחריותן. המשפט הצרפתי מחולק לתחומים מרכזיים. המשפט הפרטי עוסק ביחסים בין אנשים ובין ארגונים, ובכלל זה בחוזים, ברכוש, בענייני משפחה, בתעסוקה ובעסקים. המשפט הפלילי מגדיר עבירות ועונשים אפשריים, ואילו המשפט הציבורי מסדיר את הרשויות הציבוריות ואת יחסיהן עם אנשים פרטיים. בצרפת קיימות מערכות בתי משפט נפרדות עבור סוגים רבים של סכסוכים רגילים ומנהליים. בתי המשפט במערכת השיפוטית דנים בתיקים אזרחיים ופליליים. בתי המשפט לעניינים מינהליים בוחנים בדרך כלל סכסוכים הנוגעים לרשויות ציבוריות, לשירותים ציבוריים או להחלטות מנהליות. הליך משפטי מתחיל לעיתים קרובות במסמכים, בבקשה רשמית או בניסיון ליישב את המחלוקת. הצדדים מציגים עובדות וטיעונים משפטיים, ושופט מיישם את הכללים הרלוונטיים. בהתאם לסוג ההחלטה, ייתכן שניתן יהיה לבקש בדיקה של החלטה על ידי ערכאה גבוהה יותר. לבעלי מקצוע משפטיים שונים יש תפקידים נפרדים. עורך דין (avocat) מייעץ ללקוחות ומייצג אותם, ואילו נוטריון צרפתי (notaire) מכין ומאמת מסמכים חשובים, במיוחד בתחומים כגון רכוש, ירושה והסדרים משפחתיים. בעלי מקצוע אחרים מסייעים בהפעלת בתי המשפט, באכיפת החלטות או במתן סיוע מיוחד. ראיות בכתב חשובות במיוחד בצרפת. חוזים, מכתבים רשמיים, קבלות, הודעות ורשומות מתוארכות יכולים להראות מה אירע ומה כל אדם הסכים לעשות. יש להבין מסמך לפני החתימה עליו, משום שחתימה יכולה ליצור חובות משפטיות. המשפט מציע דרכים להגן על זכויות ולפתור סכסוכים, אך הדרך המתאימה תלויה בנושא ובאנשים המעורבים. ההליכים עשויים להיות רשמיים, ומידע חסר עלול להחליש תיק. ארגון מוקדם וקבלת ייעוץ מקצועי מתאים יכולים למנוע מבעיה קטנה להפוך לבעיה גדולה יותר.