צרפת היא רפובליקה דמוקרטית באירופה. השיטה החוקתית הנוכחית שלה מכונה בדרך כלל הרפובליקה החמישית (Cinquième République). החוקה מחלקת את הסמכות הציבורית בין מוסדות לאומיים, ובה בעת מגינה על שלטון דמוקרטי ועל שלטון החוק. נשיא הרפובליקה הוא ראש המדינה ונבחר ישירות על ידי האזרחים. הנשיא ממנה את ראש הממשלה, נושא באחריויות חשובות בהנהגה הלאומית, בענייני חוץ ובהגנה, ועשוי להפעיל סמכויות חוקתיות נוספות. כוחו של הנשיא משמעותי, אך אינו בלתי מוגבל. ראש הממשלה עומד בראש הממשלה, המכינה מדיניות ומנהלת את המנהל הלאומי. השרים אחראים לתחומים כגון חינוך, כספים, משפטים, בריאות והסביבה. הממשלה חייבת לפעול במסגרת החוקה והחוקים והיא נושאת באחריות פוליטית בפני האספה הלאומית (Assemblée nationale). הפרלמנט הצרפתי מורכב משני בתים. האספה הלאומית נבחרת ישירות ויש לה תפקיד מכריע כאשר עומדת על הפרק הישרדותה של הממשלה. הסנאט (Sénat) מייצג את הקהילות הטריטוריאליות של צרפת ומשתתף בבחינה ובאימוץ של חוקים. החיים הפוליטיים כוללים בחירות לנשיאות, לפרלמנט, לרשויות המקומיות ולמוסדות האירופיים. בבחירות חשובות רבות מתקיימת שיטת שני סיבובים: אם הסיבוב הראשון אינו מניב את התוצאה הנדרשת, המועמדים המובילים ממשיכים לסיבוב שני. הדבר מעודד לעיתים קרובות בריתות בין מפלגות ומועמדים. בצרפת קיימות כמה מסורות פוליטיות, ולא רק שני מחנות קבועים. מפלגות ותנועות עשויות להזדהות עם השמאל, המרכז, הימין, הפוליטיקה הסביבתית, הלאומיות או רעיונות אחרים. קואליציות והסכמות פרלמנטריות נעשות חשובות במיוחד כאשר אף קבוצה יחידה אינה שולטת באספה הלאומית. מצב מיוחד המכונה דו-קיום פוליטי (cohabitation) עשוי להתרחש כאשר הנשיא והרוב הפרלמנטרי מגיעים ממחנות פוליטיים מנוגדים. במקרה כזה הנשיא חייב למנות ראש ממשלה שיכול להסתמך על האספה הלאומית. בפועל, ההנהגה בענייני פנים עוברת במידה רבה יותר אל ראש הממשלה והממשלה. סמכות ציבורית קיימת גם מתחת לרמה הלאומית. לקהילות המקומיות, למחוזות ולאזורים יש מועצות נבחרות והם מטפלים בתחומי אחריות מקומיים או אזוריים מוגדרים, בעוד שהנציבים מייצגים את המדינה הלאומית בשטחים הטריטוריאליים. צרפת נותרת מדינה אוניטרית, ולכן רשויות אלה מפעילות סמכויות שניתנו להן במסגרת המשפטית הלאומית. אזרחים יכולים להשתתף מעבר להצבעה באמצעות הצטרפות לאגודות, מפלגות או איגודים מקצועיים, פנייה לנבחרי ציבור, השתתפות באספות ציבוריות חוקיות, חתימה על עצומות והפגנה בדרכי שלום. בתי משפט עצמאיים, ביקורת חוקתית, עיתונות וחברה אזרחית מאורגנת מסייעים לבחון או להגביל את הסמכות הציבורית. לכן הפוליטיקה בצרפת כוללת גם מוסדות רשמיים וגם דיון ציבורי פעיל.
פוליטיקה בצרפת
הפוליטיקה בצרפת מאורגנת כרפובליקה דמוקרטית ובה נשיא נבחר, ממשלה, פרלמנט, בתי משפט ורשויות מקומיות. צרפת משלבת ממשלה לאומית חזקה עם אזורים, מחוזות וקהילות מקומיות נבחרים. האזרחים משפיעים על החיים הציבוריים באמצעות בחירות, אגודות, איגודים מקצועיים, הפגנות, דיון ציבורי וקשר ישיר עם נציגיהם.
VivAVia can make mistakes. Check important information.