דיני ההגירה בגרמניה מכונים לעיתים קרובות דיני שהייה (Aufenthaltsrecht). הם מבחינים בין כניסה למדינה, שהייה מוגבלת בזמן, שהייה קבועה ואזרחות. תחומים אלה קשורים זה לזה, אך מבחינה משפטית אינם זהים. אזרחי האיחוד האירופי ובני משפחותיהם הזכאים לכך יכולים בדרך כלל לנוע לפי כללי חופש התנועה. לעומת זאת, אזרחי מדינות שלישיות זקוקים לעיתים קרובות לוויזה או לרישיון שהייה (Aufenthaltstitel). החריגים תלויים, בין היתר, באזרחות ובמטרת השהייה. רישיון שהייה ניתן למטרה מסוימת. מטרות נפוצות הן הכשרה, לימודים, עבודה, חיי משפחה והגנה הומניטרית. המטרה המותרת משפיעה על השאלה אם מותר לעבוד ובאיזו היקף. רישיון שהייה מוגבל בזמן בדרך כלל. רישיון התיישבות (Niederlassungserlaubnis) מאפשר שהייה ללא הגבלת זמן, אם מתקיימים התנאים המתאימים. לצד זאת קיימות צורות נוספות של זכות שהייה קבועה או מיוחדת. במסגרת איחוד משפחות נבדקים קשרי המשפחה, תנאי המגורים, אמצעי המחיה ותנאים נוספים. הדרישות משתנות לפי האדם שאליו מצטרפים. ילדים, בני זוג וקרובי משפחה אחרים אינם תמיד כפופים לאותם כללים. להגשת בקשות נדרשים בדרך כלל מסמכי זיהוי, מסמכי נסיעה ואסמכתאות למטרת השהייה. הגורם המוסמך עשוי להיות נציגות גרמניה בחו״ל, רשות הזרים המקומית (Ausländerbehörde) או גוף מקצועי אחר. הגורם המתאים תלוי בשלב ההליך. מקלט וצורות אחרות של הגנה הומניטרית מתנהלים בהליכים מיוחדים. הכרה באדם כזכאי להגנה אינה זהה לרישיון שהייה רגיל לצורך עבודה או לימודים. איסורי גירוש ואישור דחיית גירוש (Duldung) משפיעים באופן שונה. התאזרחות מקנה אזרחות גרמנית ואינה רק רישיון שהייה. היא מצריכה הליך נפרד ובדיקה של תנאים שונים. יש למסור לרשויות מידע מלא ובזמן על שינויים במצב האישי.
דיני הגירה בגרמניה
דיני ההגירה בגרמניה מסדירים כניסה למדינה, שהייה, עבודה והאפשרות לבסס מעמד שהייה יציב עבור אנשים שאין להם אזרחות גרמנית. ההיתר הנדרש תלוי במיוחד באזרחות, במטרת השהייה ובמצב האישי. על אזרחי האיחוד האירופי חלים במקרים רבים כללים שונים מאלה החלים על אזרחי מדינות שלישיות.
VivAVia can make mistakes. Check important information.