משפט פלילי בארצות הברית

המשפט הפלילי בארצות הברית נאכף בידי הממשלה ולא בידי אדם פרטי. רוב התיקים מטופלים לפי דיני המדינה, ואילו הדין הפדרלי חל בעניינים הקשורים לסמכות פדרלית, לגבולות המדינה, לרכוש פדרלי, לפעילות בין־מדינתית או לעבירות פדרליות מסוימות. עבירות מתוארות לעיתים קרובות כעבירות קלות (misdemeanors) או כעבירות חמורות (felonies). עבירה קלה חמורה בדרך כלל פחות, ואילו עבירה חמורה עשויה לשאת עונש אפשרי ממושך יותר והשלכות מתמשכות יותר. המשמעות המדויקת והעונשים תלויים בתחום השיפוט ובעבירה. תיק טיפוסי עשוי לכלול חקירה, מעצר או זימון, רישום במעצר, הופעה ראשונית בבית המשפט, הגשת כתב אישום, ערבות או תנאי שחרור, העברת ראיות, בקשות לבית המשפט, דיונים על הסדר הודאה, משפט, גזר דין ואפשרות לערעור. לא כל תיק עובר בכל השלבים. במשפט, על הממשלה להוכיח את העבירה המיוחסת מעבר לספק סביר. אדם שנאשם בעבירה נחשב חף מפשע אלא אם התיק הוכח או הוכרע בהודאה חוקית. לאנשים הנאשמים בעבירות יש בדרך כלל זכויות דיוניות חשובות, ובהן הזכות לשמור על שתיקה, הזכות לייצוג משפטי והזכות לערער על טענות הממשלה. הכללים במפגש עם המשטרה עשויים להשתנות לפי השאלה אם אדם נחקר, עוכב, נערך חיפוש או נעצר. תיקים רבים מסתיימים בהסדר הודאה במקום במשפט. הסדר עשוי להפחית אי־ודאות, אך עלול להוביל להרשעה ולהשלכות נלוות, ולכן יש לשקול אותו רק לאחר הבנת האישום, הראיות, העונש וההשפעות העתידיות. העונש עשוי לכלול מאסר, פיקוח בקהילה, קנסות, פיצוי, טיפול, שירות לתועלת הציבור או תנאים אחרים. הרשעה עשויה להשפיע גם על הגירה, רישיונות, דיור, זכויות להחזיק בנשק, עבודה מקצועית ותיקים פליליים עתידיים. ההגבלות העיקריות הן שההליך הפלילי משתנה לפי תחום השיפוט ושפרטים קטנים עשויים לשנות את התוצאה. מי שפנו אליו כחשוד, נעצר, הואשם או קיבל הודעה מבית משפט צריך להימנע מדיון פומבי בפרטי המקרה ולפנות במהירות לעורך דין פלילי או לסנגור שמונה לו.