אסונות בארצות הברית

ארצות הברית נוקטת גישה המתייחסת לכל סוגי הסכנות, משום שמקומות שונים חשופים לסכנות שונות. בדרך כלל, הממשלות המקומיות מארגנות את המענה הראשוני, ואילו המדינות, השבטים והממשל הפדרלי יכולים לספק סיוע נוסף כאשר האירוע חורג מיכולתם של המשאבים המקומיים. משרדי ניהול חירום מקומיים, מכבי אש, משטרה, סוכנויות לעבודות ציבוריות, בתי חולים וקבוצות מתנדבים פועלים יחד בזמן אירוע. FEMA, הסוכנות הפדרלית לניהול חירום (Federal Emergency Management Agency), תומכת בתיאום, בתוכניות סיוע, בתכנון ובהתאוששות לאחר אסונות גדולים. התרעות עשויות להישלח באמצעות Wireless Emergency Alerts, התרעות מזג אוויר, NOAA Weather Radio, הודעות מקומיות, טלוויזיה, רדיו או צופרות חיצוניות. התרעה יכולה להורות לאנשים לתפוס מחסה, להתרחק מאזור, להתכונן לעזיבה או להתפנות מיד. הפעולה הבטוחה ביותר תלויה בסכנה ובהנחיה הרשמית. בזמן סופות טורנדו יש לעיתים קרובות לתפוס מחסה בחלל פנימי יציב; בשיטפונות ייתכן שיהיה צורך לעבור לקרקע גבוהה יותר; ובשריפות יער או בהוריקנים ייתכן שתידרש התפנות לפני שהכבישים נעשים מסוכנים. תוכנית למשק הבית כוללת בדרך כלל אנשי קשר לשעת חירום, נקודות מפגש, צרכים הקשורים לתרופות, חיות מחמד, תחבורה, מסמכים ותוכניות לילדים או לאנשים הזקוקים לסיוע. כדאי שמשקי בית יחזיקו גם מים, מזון, ציוד עזרה ראשונה, פנסים, סוללות, מטענים, כלים בסיסיים ותרופות נחוצות. רשויות מקומיות, ארגוני התנדבות או שותפים בתחום החירום עשויים לפתוח מקלטים. מקלט יכול לספק מקום בטוח ותמיכה בסיסית, אך ייתכן שיהיו בו מגבלות בפרטיות, באספקה, בנגישות או במקום לבעלי חיים. ביטוח חשוב בדרך כלל לבתים, לכלי רכב, לצרכים רפואיים ולחפצים, משום שסיוע ציבורי בעקבות אסון אינו תחליף לביטוח. הזכאות לסיוע של FEMA או לתמיכה ממשלתית אחרת עשויה להיות תלויה בהכרזה על אסון, בסוג הנזק, בתנאי הזכאות ובתוכניות הזמינות. תהליך ההתאוששות עשוי לכלול דיור זמני, פינוי פסולת, תיקונים, סיוע כספי, ייעוץ ובנייה מחדש. לעיתים קרובות יש מגבלות; לכן כדאי לתעד נזקים, לפעול לפי הוראות הבטיחות, להיזהר מהונאות ולברר אצל גורמים מקומיים או ארגוני סיוע מוכרים איזה סיוע זמין.