תעסוקה בארצות הברית

בארצות הברית, יחסי עבודה מתחילים בדרך כלל כאשר אדם מקבל הצעת עבודה ומסכים לתנאים העיקריים. תנאים אלה עשויים לכלול את תחומי האחריות בתפקיד, שיעור השכר, לוח הזמנים, המיקום ותאריך תחילת העבודה. עובד מועסק אצל מעסיק ובדרך כלל מקבל שכר באמצעות מערכת השכר של המעסיק. המעסיק מנכה בדרך כלל מסים ומדווח על השכר בטופס W-2. קבלן עצמאי מנהל את הסדר העבודה שלו ובדרך כלל אחראי בעצמו לתשלומי המסים שלו. משרות רבות מוגדרות כעבודה לפי עקרון ההעסקה לפי רצון הצדדים (at-will employment). משמעות הדבר היא בדרך כלל שכל אחד מהצדדים רשאי לסיים את יחסי העבודה בכל עת, אלא אם חוזה, חוק או הגנה מיוחדת קובעים אחרת. לחלק מהעובדים יש במקום זאת חוזים כתובים, הסכמים קיבוציים או תקופות עבודה מוגדרות. תהליך הגיוס כולל לעיתים קרובות הגשת מועמדות, ריאיון, הצעה, בדיקות זהות ואישור עבודה, טופסי מס והכשרה במקום העבודה. על המעסיק להסביר מי מפקח על העובד, כיצד מתעדים את שעות העבודה וכיצד משולם השכר. השכר עשוי להיות לפי שעה, במשכורת קבועה, על בסיס עמלות או לפי היקף העבודה שהושלמה. על העובד להבין את ההבדל בין שכר ברוטו, לפני ניכויים, לבין שכר נטו, שמתקבל לאחר הניכויים. הטבות עשויות לכלול ביטוח בריאות, חיסכון לפנסיה, חופשה בתשלום או תמיכה אחרת, אך הן שונות מאוד ממשרה למשרה. יש לבדוק את ההטבות בהצעה הכתובה או במדריך העובדים. לעובדים יש הגנות כלליות הנוגעות למקום עבודה בטוח, ליחס הוגן ולתשלום עבור העבודה. חלק מההגנות תלויות במעמד העובד, בגודל המעסיק, במדינה ובנסיבות המקרה. יחסי עבודה יכולים להסתיים בהתפטרות, בפיטורים, בצמצום כוח אדם או בתום חוזה. על העובדים לשמור רישומי שכר, הסכמים, לוחות זמנים והודעות חשובות, למקרה שיצטרכו להסביר מה קרה.