דיני עבודה בארצות הברית

דיני העבודה בארצות הברית נקראים labor law או employment law. אין מדובר בספר כללים יחיד. החוק הפדרלי קובע הגנות בסיסיות רבות, ואילו מדינות ורשויות מקומיות עשויות להוסיף כללים מחמירים יותר. המערכת חלה על עובדים, מעסיקים, איגודים ולעיתים גם על קבלנים עצמאיים. הסיווג המשפטי של העובד חשוב, משום שעובדים שכירים נהנים בדרך כלל מהגנות סטטוטוריות רבות יותר מאשר קבלנים עצמאיים. תחומים חשובים כוללים שכר, זמן עבודה, שעות נוספות, בטיחות במקום העבודה, אפליה, הטרדה, חופשת משפחה ורפואה, רישומי שכר והטבות אבטלה. הגנות מסוימות חלות רק על מעסיקים בגודל מסוים או על ענפים מסוימים. בארצות הברית נהוג בדרך כלל עקרון ההעסקה לפי רצון הצדדים (at-will employment). לעיתים קרובות פירוש הדבר שכל אחד מהצדדים רשאי לסיים את יחסי העבודה ללא סיבה או הודעה מוקדמת קבועות, אלא אם חוזה או חוק קובעים אחרת. עם זאת, מעסיק עדיין אינו רשאי לפטר אדם מסיבה בלתי חוקית, כגון אפליה או התנכלות בעקבות תלונה מוגנת. לעובדים עשוי להיות חוזה עבודה אישי, הסכם קיבוצי, מדריך עובדים או הסכמה בעל פה בלבד. הסכם איגוד עובדים יכול לקבוע כללים נוספים לגבי שכר, משמעת, לוחות זמנים, תלונות ופיטורים. בעיות מטופלות לעיתים קרובות באמצעות תלונה פנימית, רשות ממשלתית, תלונה במסגרת האיגוד, גישור, בוררות או הליך בבית משפט. הדרך המתאימה תלויה בבעיה, במעמד העובד, במעסיק ובכללים החלים במדינה ובמישור הפדרלי. ראיות מועילות כוללות הצעות עבודה, רישומי שכר, לוחות זמנים, מדיניות, הודעות, דיווחי בטיחות, שמות עדים ורישומי תלונות. ציר זמן ברור עשוי לעזור לעובד או למעסיק להבין מה קרה ולבחור את הצעד הבא המתאים. המגבלות העיקריות הן שהכללים משתנים לפי מיקום, עשויים לחול מועדים, ולא כל פעולה לא הוגנת במקום העבודה היא בלתי חוקית. מי שיש לו סכסוך חמור צריך לברר באיזו מדינה מדובר, מהו מעמד ההעסקה ומהי הרשות או מי עורך הדין המתאימים, לפני נקיטת פעולה.