תחבורה בארצות הברית

מכוניות פרטיות הן אמצעי התחבורה העיקרי באזורים רבים בארצות הברית, במיוחד בפרברים ובאזורים כפריים. הכבישים משתרעים על פני מרחקים ארוכים, ומטלות יום־יומיות עשויות לדרוש נסיעה בין שכונות או עיירות נפרדות. תחבורה ציבורית כוללת אוטובוסים עירוניים ואזוריים, רכבות תחתיות, רכבות פרברים, רכבות קלות ורכבות בין־עירוניות. תדירות השירות, שעות הפעילות, אמצעי התשלום והכיסוי תלויים ברשות התחבורה המקומית. הליכה ורכיבה על אופניים מעשיות בשכונות עירוניות מסוימות, באזורי מכללות ובמרכזי עיירות קטנים. במקומות אחרים, מרחקים ארוכים, תנועה כבדה, היעדר מדרכות, גבעות או מזג אוויר עשויים להקשות עליהן. מוניות, נסיעות שמוזמנות באפליקציות, שאטלים, נסיעות משותפות ומכוניות שכורות מציעים חלופות כשיש מעט תחבורה ציבורית. לפני היציאה לדרך בדקו את מקום האיסוף, המחיר הסופי, צורכי הכבודה ותוכנית החזרה. נהיגה מחייבת רישיון תקף, כלי רכב מתאים, ביטוח והיכרות עם כללי התנועה המקומיים. תמרורים וחוקי תנועה עשויים להיות שונים מאלה שבמדינות אחרות, ובארצות הברית נוהגים בצד ימין של הכביש. מרחקים וזמני נסיעה מתוארים לעיתים קרובות במיילים ובדקות ולא בקילומטרים. עומסי תנועה, מזג אוויר, עבודות בכביש, חניה ואירועים גדולים עלולים להאריך את הנסיעה בפועל. בטיחות כוללת חגורות בטיחות, מושבי בטיחות לילדים, תשומת לב למהירות המותרת, חצייה בטוחה, תאורה או ביגוד מחזיר אור והימנעות מנהיגה תחת השפעה או בהיסח דעת. כדאי להחזיק תוכנית חירום לסיוע בצד הדרך בנסיעות ארוכות. בחירת תחבורה טובה מאזנת בין עצמאות לבין עלות והשפעה סביבתית. תושבים חדשים יכולים תחילה ללמוד את המסלולים החיוניים הקרובים, ואז להחליט אם נסיעה קבועה ברכב, תחבורה ציבורית, רכיבה, הליכה או שילוב ביניהן מתאימים לחייהם.